דיקציה ואינטונציה הן שתי אבני יסוד בקריינות מקצועית, והן משחקות תפקיד מרכזי בהעברת המסר, בשמירת הקשב ובהבנת התוכן על ידי המאזינים. הן לא רק כלים טכניים, אלא חלק מהותי מהדרך שבה הקריין יוצר קשר רגשי ומחשבתי עם הקהל שלו.
דיקציה – הבהירות שבדיבור
דיקציה מתייחסת ליכולת של הקריין לבטא מילים באופן ברור, חד ונהיר. כשהדיקציה נכונה, המילים נשמעות בצורה מדויקת, והמאזינים יכולים להבין כל מילה בקלות, ללא מאמץ או צורך בפרשנות חוזרת. הבהירות הזו היא קריטית במיוחד בתכנים מורכבים, שבהם על הקריין לוודא שהקהל מבין היטב את המסרים המועברים.
דיקציה לא נכונה או מרושלת עלולה להוביל לאי הבנות, לבלבול ואף לאיבוד עניין מצד המאזינים. בעולם שבו תשומת הלב מוגבלת, קריין מקצועי חייב לוודא שכל מילה נאמרת בצורה הברורה ביותר. זה חשוב במיוחד בפרסומות, שבהן כל שנייה קריטית להעברת המסר בצורה אפקטיבית, וכן בתחומים כמו חדשות, פודקאסטים או תכנים חינוכיים.
אינטונציה – הגוון שבקול
אינטונציה מתייחסת לאופן שבו הקול משתנה במהלך הדיבור – עליות וירידות בטון, דגש על מילים מסוימות ושינויים בקצב. אינטונציה נכונה מוסיפה רגש ומשמעות לטקסט המוקרא, והופכת אותו לדינמי ומעניין. כאשר הקריין יודע להשתמש נכון באינטונציה, הוא יכול לשמור על תשומת הלב של הקהל, להדגיש מסרים חשובים ולהשפיע על מצב הרוח של המאזינים.
האינטונציה משפיעה גם על הדרך שבה הקהל מבין את הטקסט. לדוגמה, אינטונציה מתונה יכולה להקנות לתוכן תחושה מקצועית ורצינית, בעוד שאינטונציה נלהבת יכולה להוסיף התלהבות ואנרגיה. הבחירה באינטונציה הנכונה תלויה בסוג המסר, בקהל היעד ובסיטואציה. קריין שמצליח לשלוט במנעד האינטונציות שלו יכול לשדרג כל טקסט לכדי חוויה עשירה ומעוררת.
שילוב הדיקציה והאינטונציה
קריין מקצועי משלב בין דיקציה ברורה לאינטונציה מתאימה כדי ליצור דיבור זורם, ברור ומשכנע. בעוד שהדיקציה מבטיחה שכל מילה נשמעת בצורה חדה ומדויקת, האינטונציה מעניקה לה חיים ומשמעות. שתי המיומנויות הללו משלימות זו את זו, וכשהן נעשות נכון, הן יוצרות קריינות אפקטיבית שמצליחה להעביר את המסר בצורה מקסימלית.
בסופו של דבר, הצלחתו של קריין מקצועי נמדדת ביכולתו להעביר את המסר באופן שבו הקהל לא רק יבין אותו, אלא גם יתחבר אליו רגשית. דיקציה ואינטונציה נכונות הן המפתח לכך, והן מהוות את ההבדל בין קריינות טובה לקריינות מצוינת.
כקריינים מקצועיים העבודה שלנו היא להעביר מסר בקולנו באופן הברור, הצלול, האיכותי והמשכנע ביותר, על זה משלמים לנו כסף ובזה אנו נמדדים כקריינים, לא ייתכן הרי שמאזין לא יבין מה הקריין אמר או למה בדיוק הוא התכוון, הקול שלנו הוא כלי העבודה שלנו, בעבודת קריינות בחלק גדול מאוד מהמקרים למעט הנחיית אירועים המאזין לא רואה אותנו אלא רק שומע את קולנו, ישנם קריינים שאם הייתם רואים אותם כנראה שלא הייתם משתכנעים ממה שהם אומרים, אבל זו בדיוק הגדולה של קריין השימוש הנכון בקול שלו בכדי להעביר את המסר עבור הלקוח בצורה כזו שתתאים בדיוק לכוונות של המפרסם.
אינטונציה מורכבת מכמה דברים: עוצמת הקול שלנו, קצב הדיבור שלנו וטון הדיבור שלנו והפרוזודיה, לדוגמא דיבור מונוטוני כשמו כן הוא מונו=אחד וטון אחיד יהיה בדרך כלל נטול רגש, בקצב אחיד וללא שינויים בעוצמת הקול, דיבור שכזה לא יעביר שום מסר מכיוון שאין בו שום סימני קריאה, שאלה, פיסוק וכדומה וכמובן הוא יהיה משעמם מאוד ולא עונה על שום צורך, כשם ששחקן קולנוע או תיאטרון טוב יעביר לנו את הרגשות שלו באמצעות חוש הראייה וחוש השמיעה אצל קריין אנו נעביר את הרגש והמסר אך ורק עם חוש השמיעה, העובדה שאנו לא חייבים לעמוד מול מצלמה במרבית המקרים תעניק לנו את היכולת להיות משוחררים יותר נטולי לחץ ולהצליח להעביר את הקול שלנו בצורה טובה יותר.
יש לשים לב ולהבין דבר חשוב מאוד: קריין הוא לא חקיין, קריין שמנסה לחקות קריינים אחרים ישמע כמו חיקוי זול במקרה הטוב, על הקריין למצוא את הקול שלו ואת הגוון שלו, לתרגל אינטונציה בצורה מקצועית ולמצוא את הצבע שמתאים לו ורק לו.
בכדי להבין את האינטונציה ומהי אינטונציה אני ממליץ להאזין ראשית לקריינים במגוון רחב של סגנונות, להאזין לפוליטיקאים שנואמים, להאזין למובילי דיעה, לשדרים ולבסוף להקליט את עצמכם ולהאזין לעצמכם.
בכדי להשתמש ולהעביר את המסר באמצעות הקול שלנו עלינו ראשית להבין מה אנחנו רוצים להעביר למאזין, בואו ניקח לדוגמא משפט מסויים, קראו אותו מהכתוב ואחר כך נתחיל להבין סוגי אינטונציה שונים לאותו המשפט: כשאתם מרגישים שהגבול נחצה זה בדיוק הזמן להגיד סטופ רק אתם מחליטים איפה זה עוצר
שימו לב שבאופן מכוון לא הוספתי פסיקים, סימני קריאה או שאלה, אלא רק משפט אחד, עכשיו בואו נתרגל את המשפט הזה בכמה אינטונציות, בואו נאזין למספר דוגמאות מוקלטות וננסה להבין מה אנחנו מרגישים בכל דוגמא.
חשוב להבין כאשר מאזין שומע אתכם אתם משפיעים על הרגשתו ועל התחושות שלו לכן עלינו להבין בדיוק את המסר שנרצה להעביר ונבין כיצד זה עלול להשפיע על המאזין.
גובה הצליל שלנו, עוצמת הקול שלנו היא בדרך כלל העוצמה שבה נדבר בצורה הכי נוחה לנו כאשר אנו רוצים לנהל שיחה ולהיות מובנים לצד המאזין, במרבית המקרים כאשר נדבר באופן האותנטי ביותר והטבעי ביותר עבורנו עוצמת הצליל שבה נדבר תהיה ברירת המחדל שלנו, כאשר אנו מודעים לכך נוכל לשלוט בעוצמות האלו ולהעלות את העוצמה כאשר אנו צריכים להבליט משהו ולדבר בעוצמה נמוכה יותר בכדי להבליט פחות, אפשר להתייחס לעוצמת הצליל כמו מרקר שמסמן דברים חשובים בטקסט, אך לא רק, עלייה בעוצמת הקול בלי שילוב של הגורמים הנוספים כמו טון או קצב דיבור לא תמיד יעניקו את התוצאה שאנו מחפשים
טון הדיבור שלנו הוא הצורה שבה נדבר, איכות הדיבור שלנו, ישנו טון תקיף, ישנו טון רך ונעים ישנו טון מחייך, תתפלאו ניתן ממש לשמוע כאשר אנו מחייכים גם אם לא רואים אותנו, טון אבהי, מלטף. כל אחד מהם משרת מטרה שונה, לדוגמה כאשר נקריין פרסומת מכרתית היא תהיה מורכבת מטון החלטי, עם קצב דיבור מהיר ועלייה בגובה הצליל במילים שנרצה להדגיש אותם, הנה דוגמה לתרגול לאינטונציה בפרסומת מכרתית
מסתבר שיותר ויותר אנשים ברחבי העולם מבינים שהמעבר לרכב חשמלי הוא הדבר הנכון לאקלים לסביבה ולא פחות חשוב לכיס שלנו הרכבים החשמליים של מסלה הבחירה ההגיונית
גם כאן כמו משפט הדוגמה הקודם, נכתב ללא פסיקים, סימני קריאה או שאלה בכדי לאפשר לכם לנסות להבין מהי האינטונציה הנכונה על כל מרכיבה
מהירות הדיבור שלנו הוא מרכיב בתוך אינטונציה, קצב דיבור מהיר במקום הנכון מעיד על הבנה ומשדר למאזין אמינות וביטחון, אך עם זאת לעיתים קצב דיבור מהיר יכול לגרום למאזין לא להבין אותנו כראוי, לכן קצב הדיבור צריך להיות מהיר בגבול שמאפשר למאזין להבין כל מילה בצורה המדויקת והנכונה
פרוזודיה הוא למעשה האקוסטיקה של הדיבור שלנו, למעשה פרוזודיה מכיל בתוכו אינטונציה ואינטונציה מכילה בתוכה פרוזודיה, הם למעשה שלובות זו בזו במילים מובנות יותר פרוזודיה הוא בעצם מה שמרכיב את הרגש בזמן הדיבור, הוא המנגינה של השפה, לכל שפה יש מנגינה משלה, מכיוון שדיבור הוא לא אמור להיות מונוטוני אלא מלא ברגש ובניסיונות להביע רגשות, ממש כמו שאנו מדברים בזמן כעס או בזמן התרגשות או פחד אנו מדברים עם שינויים בזמן הדיבור, אנו מתלהבים או מתרגשים מדברים בפחד או ברגש, ברומנטיקה או באיום או בכעס, כך גם בקריינות אנו למעשה מספרים סיפור למאזין וצריכים להביע את מלוא מכלול הרגשות בכדי להעביר את המסר בצורה מעניינת, נכונה ומקצועית, הדיבור כולל תמיד את המאפיינים של מה ושל איך, מה המסר שאנו רוצים להעביר ואיך אנו מעבירים אותו
דוגמא מצוינת לפרזודיה היא שימוש במילה בודדת במגוון של עליות וירידות לדוגמה אם ניקח את המילה "בסדר" ונאמר אותה בטון עולה ומתמשך כלפי מעלה המילה תשתמע כפי שאנו שואלים שאלה כמו: האם זה באמת בסדר? אם נרד מעט בטון זה ישמע כמו הסכמה: אוקיי, בסדר, אם נרד עוד בטון זה ישמע כמו הסכמה מעט מאוכזבת כמו: נו, בסדר ואם נרד עוד זה כבר ישמע כמו זלזול או חוסר רצון כמו: אוף, בסדר!
הפרוזודיה מכילה בתוכה את שטף הדיבור, הדיוק של המילים, קצב הדיבור וההבעה של כל מילה ומילה, יש נטייה להתבלבל בין אינטונציה לפרוזודיה אך פרזודיה יותר קשורה לתפיסת ההבנה של השפה ואילו אינטונציה קשורה לצורה שבה נדבר.
